יומן קורונה #משפחה

בחיים כבר לי היו כל מיני חויות מוזרות, אבל לקבל הודעת "דרכנו לאן" מהסופר, זה עוד לא קרה...

בקורונה החיים כמו בסרט, הגיבורים הם אנחנו, האויב וירוס בלתי נראה וגם יש אח אחד גדול שמביט בנו כל הזמן...

בעוד כמה ימים ליל הסדר, כבר ברור לכולם מה השתנה ושהחג הולך להיות שונה מתמיד. כל הרגשות, הקונפליקטים והקושי מתעצמים...

חג החרות, חג האביב, הכל פורח ויפה. מידי פעם אני מתחילה לרחף משמחה, אבל המציאות דואגת כל הזמן להחזיר אותי לקרקע.

יותר חודש מאז שהלימודים הופסקו, והחיים נכנסים לסוג של שגרה. עם זאת, כל יום הוא עולם ומלאו, מלא בשינויים, טלטלות והפתעות..

לפני שלושה ימים התחילו לנסות לחזור לשגרה, ההנחיות משתנות מידי יום, ואני מרגישה שהפערים בין האנשים רק הולכים וגדלים.

חווית הקורונה היא כמו שיט בסירה בלה ים סוער. המציאות מטלטלת אותנו וכל הרגשות הופכות לעוצמתיות יותר.

ההקלות החלו כבר לפני שבועיים, אך החיים שלנו נשארו אותו דבר. הילדים בבית ואני בחל"ת, ומה שהיינו צריכים זה חתול אחד שיגרום לנו לשבור שגרה..

כולם מסתערים על החזרה לשגרה, ובדיוק כשאני מתחילה ללמד סדנאות כתיבה, והעולם שלי מתמלא בסיפורים אחרים, אנחנו מגלים לצערנו שהסיפור של הקורונה עדיין לא נגמר...

ההקלות החלו כבר לפני שבועיים, אך החיים שלנו נשארו אותו דבר. הילדים בבית ואני בחל"ת, ומה שהיינו צריכים זה חתול אחד שיגרום לנו לשבור שגרה..

כולם מסתערים על החזרה לשגרה, ובדיוק כשאני מתחילה ללמד סדנאות כתיבה, והעולם שלי מתמלא בסיפורים אחרים, אנחנו מגלים לצערנו שהסיפור של הקורונה עדיין לא נגמר...