חיוני או לא חיוני? זאת השאלה (2)

שבועיים לאחר שהתגלה חולה הקורונה הראשון בארץ, הממשלה קבעה שהלימודים בבתי הספר נפסקים ואוסרת התכנסויות של מעל 10 אנשים. למזלנו עוד הספקנו לחגוג אתמול בר מצווה לילד, מה שהיה מאתגר במיוחד. על חווית בר המצווה שלנו בימי הקורנה אתם מוזמנים לקרוא כאן. 
ועכשיו הלימודים הופסקו, הילדים בבית לבד כי אנחנו הולכים לעבודה, והשאלה שמעסיקה אותנו יותר מכל היא האם אנחנו חיוניים?

גן נעול

יום שישי – 13.3.2020
הממשלה קבעה אתמול שלא יהיו יותר לימודים בבתי הספר. לגבי הגנים והחינוך המיוחד ניתנה הנחיה שהם ממשיכים לפעול כרגיל. ההנחיה החזיקה מעמד בדיוק יום אחד וכבר למחרת הודיעו שגם בגנים ובחינוך המיוחד הלימודים מופסקים.
אבל תהיה למידה מרחוק הם אומרים, המורים יתנו משימות ויתרגלו עם הילדים את החומר.  משרד החינוך כבר ערוך לכך, נעשו כבר עשרות ניסיונות ללמידה מרחוק בארץ בעקבות המצב הבטחוני, הילדים ימשיכו ללמוד ותשמר איזושהי שגרה.

בבית הספר מאפשרים לנו להגיע לכיתה בשישי בבוקר כדי לאסוף את ספרי הלימוד והחוברות. אני והבן הולכים יחד לכיוון בית הספר, לקחנו אתנו עגלה כזו שהולכים איתה לסופר. אנו חוצים את החצר ונכנסים לכיתה, הכיתה הריקה, אין אף אחד, לא התלמידים לא המורה. הלב נחמץ.  אנחנו שמים את הספרים בעגלה ויוצאים משער בית הספר.

הסדנאות נדחות

יום ראשון – 15.3.2020
אנו מודיעים לכל משתתפי הסדנאות במקום העבודה שלי, שלאור ההנחיות כל הסדנאות נדחות. אסור שיהיו מעל 10 אנשים בחדר, צריך לשמור מרחק של 2 מטרים בין האנשים.
במקומות עבודה רבים כבר הודיעו לעובדים שלא להגיע, אבל אנחנו שירות חיוני ומנסים להמשיך לקיים שגרה כלשהי.

צלילי המוסיקה

יום שלישי  - 17.3.2020
משרד הבריאות מכריז על הנחיות חדשות וקורא לאנשים לא לצאת מהבית אם לא חייבים. אני והצוות שלי ממשיכים להגיע לעבודה. אנחנו שומרים על קשר עם המשתתפים במרכז שלנו, שולחים מיילים, מתקשרים לאנשים אבל יש שקט מוזר, מישהו העלים את האלכוהול ג'ל שהשארנו על השולחן ביום הקודם.
לראש שלי מזדחלים כל מיני שירים, אני מוצאת את עצמי שרה את "סוף העולם" של אביב גפן ואח"כ  אני מתחילה לשיר את השיר So Long, Farewell מתוך הסרט  צלילי המוסיקה.
אני שרה ומדביקה בשירה את שאר הצוות : So long Ferewell, Ovidezen Good bye…

השיר הזה מופיע פעמיים בסרט. בתחילת הסרט כאשר מתקיימת מסיבה באחוזה וילדי המשפחה נפרדים מהאורחים בשירה והולכים לישון, והפעם השנייה כאשר שהמשפחה נרדפת ע"י הנאצים, בני המשפחה מופיעים על הבמה ושרים את השיר וכך הם "קונים קצת זמן" כדי לברוח.

הצוות עומד במרכז החדר ואנו מנסים לשמור מרחק של 2 מטר אחד מהשני. פתאום בא לי שנעשה תמונה קבוצתית, אני מוציאה את הטלפון ומתארגנים לתמונה המשותפת. אנחנו מחייכים למצלמה, צוחקים, גם אנחנו רוצים "לקנות קצת זמן" אבל אנחנו שקטים מבדרך כלל.
מחר, ביום רביעי בבוקר, יודיעו לנו שאנחנו כבר לא חיוניים ויוצאים לחל"ת.

הצוות שומר 2 מטר ונפרד לשלום

חל"ת

יום רביעי - 18.3.2020, 10:00
"מה עושים?" אני אומרת לבעל
"אין אלכוהול ג'ל ואין מסכות, וצריך לעשות קניות, הסופרים מתרוקנים וצריך לקנות אוכל, מתי אתה בא הביתה?"
"אני עובד" הוא אומר לי, "אני לא יודע."
"אז תפסיק לעבוד ותבוא כבר הביתה"
"אני לא יכול" הוא אומר
"מה אתה ממשיך לעבוד, תבוא הביתה" אני צועקת
"מה קרה לך, השתגעת לגמרי" הוא מתעצבן
"הוציאו אותנו לחל"ת" אני מספרת לו ושותקת.

אלכוהול ג'ל 2

יום רביעי – 18.3.2020, 12:00
אני רואה פוסט בפייסבוק "לבית המרקחת הגיע אלכוהול ג'ל ומסכות N95"
אני מתקשרת.
"אני רוצה להזמין אלכוהול ג'ל ומסכות"
"כמה עולה האלכוהול ג'ל?" – "79 ₪"
"כמה המסכות?" – "50 ש"ח ליחידה"
אני לא מהססת ומזמינה בכרטיס אשראי ומבקשת מהמוכרת שתשמור לי.

אני יוצאת מהבית ונוסעת לבית המרקחת. בכניסה לבית המרקחת יש שלט: מותרת נוכחות רק של אדם אחד בחנות, נא לחכות בתור בחוץ. הגשם מתחיל לטפטף.
אני מחכה, כמוני מחכים עוד 6 אנשים, אנחנו שומרים מרחק אחד מהשני, אפילו יותר מ 2 מטר.
כשמגיע תורי אני נכנסת לחנות, אני רואה את הרוקחת עם כפפות ומסכה לפנים וגם מגן שקוף שמכסה את כל הפנים.
הרוקחת לחוצה. "אנשים פה לא מבינים מה קורה, יש לי קרובת משפחה באיטליה" היא מספרת לי "המצב שם מזעזע, כמעט 3000 מתים, ולא מצליחים לטפל שם באנשים".

"אני אקח עוד בקבוק אלכוהול ג'יל ועוד 2 מסכות" אני אומרת לה, "שיהיה".

תמונת פרופיל

יום רביעי, 18.3.2020, 14:00
הקורונה מתפשטת, כרגע יש בארץ 433 חולים, 6 במצב קשה, 50,000 ישראלים בבידוד.
מעולם לא החלפתי את תמונת הפרופיל בפייסבוק, גם כשהיו נושאים קרובים לליבי, נושאים של זכויות נשים, פוליטיקה, אקלים, חינוך ושוויון זכויות.
אני קוראת פוסט של מישהו שמסביר מדוע צריך לעשות הכול כדי להאט את התפשטות הקורונה. "הבעיה היא קריסת מערכת הבריאות" הוא מסביר, "אם אלפי חולים יגיעו לבתי החולים, הצוות הרפואי לא יצליח לטפל בחולים הרגילים, בתי החולים יהיו כל כך עמוסים וחלק מהרופאים בעצמם יידבקו. במצב כזה חולים אשר יגיעו לבית החולים עם בעיה כלשהי כמו שבר ברגל או התקף לב, לא יקבלו טיפול ראוי".

חייבים למנוע את קריסת מערכת הבריאות, אני אומרת לעצמי, ומחליטה לשנות את תמונת הפרופיל ולצרף לו את הגריד – STAY AT HOME – הישארו בבית.
אם החלפתי את תמונת הפרופיל אז כנראה שסוף העולם הגיע, או שבעצם אני מאמינה שלנו הכוח למנוע זאת.

תמונת הפרופיל שלי בפייסבוק

חולה 321
יום רביעי - 18.3.2020, 15:45

אני מקבלת הודעת וואטסאפ באחת מהקבוצות בשכונה:
"הודעה לציבור – חולה קורנה – מספר 321"
החולה בת 43 ממרכז הארץ
5.3   13:45 - ממתק ללב בדרך חיים בר לב בתל אביב
        15:30 – עמרי רשף עיצוב שיער
8.3   10:45 סניף מכבי לה גארדיה
12.3 16:30 האופה מבגדד ברחוב חרותנו 1 "
הקבוצה רועשת וגועשת, מפלס הלחץ שלי עולה.ורק חברה אחת כותבת: "כדרך אגב חולה 321 לא מופיעה במשרד הבריאות, אז מאיפה המידע"?
כעבור 3 שעות אנחנו שומעים שזה "פייק נויז".

נערה פיליפינית

יום רביעי - 18.3.2020, 17:00
לילד תחביב רועש במיוחד, ספיד סטאק, זה ספורט עולמי ממש ויש אפילו תחרויות. 12 כוסות אותן צריך לבנות ולפרק לפי סדר מסוים וכמובן לעשות את זה במהירות הגדולה ביותר.
תחרויות הספיד סטאק בכל העולם מתבטלות, והקורונה הביאה לרעיון יצירתי - תחרות ספיד סטאק עולמית און ליין. משתתפים בה מתחרים מכל העולם, מקוריאה, וצרפת, יפן, ואנגליה ועוד. אתה מתחבר דרך הסקייפ ומתחרה מול שופט או שופטת הנמצאים בקצה האחר של העולם.

הבן שלי מתרגש, מתאמן ומתאמן, זה רעש מטורף של בניית ופירוק הכוסות ואנחנו נושמים עמוק ומנסים להתמודד.

יום התחרות הגיע, ההתרגשות בשיאה, הבן מתחבר לסקייפ - השופטת היא נערה הנמצאת בפיליפינים. בחלק מהתחרות הלך לו בסדר ובחלק פחות, אבל עצם ההשתתפות בתחרות זה כשלעצמו מגניב מאוד.
הילד מסיים את שיחת הסקייפ עם הנערה הפיליפינית ואני חושבת על אפקט הפרפר (או במקרה הזה אפקט העטלף) וכמה העולם הזה גלובלי ושכולנו דיי דומים זה לזה.

Febz Calibo השופטת הפיליפינית בתחרות של הבן שלי

למידה מרחוק מאוד...

יום רביעי, 18:00- 18.3.2020
אנחנו מקבלים הודעה מבית הספר:
"לאור הסכם בין משרד האוצר להסתדרות המורים, הופסקה הלמידה מרחוק ע"י מורים מחטיבת הביניים והיסודיים".
אין כסף לשלם למורים, הלמידה מרחוק כבר לא צורך חיוני.
הילדים צוהלים משמחה.

חצי חיוני

יום רביעי, 20:00 - 18.3.2020
אנחנו עושים שיחת זום משפחתי, רק המבוגרים במשפחה, ללא הילדים.
אני מספרת להם שהוציאו אותי לחל"ת, אחותי מספרת שהיא ממשיכה לעבוד כי היא עובדת בבנק שהוא שירות חיוני, גם גיסתי חיונית כי היא עובדת בבית חולים. אחי מספר שבמקום העבודה שלו כנראה עוברים לעבודה במשמרות והוא יעבוד חצי שבוע, מסתבר שיש דבר כזה חצי חיוני. 

האח הגדול 

יום רביעי,  21:00 18.3.2020
אנחנו מחליטים לראות האח הגדול, אומנם השעה מאוחרת אבל הגבולות בבית כבר מזמן קרסו ובלאו הכי אין מחר בית ספר ולא צריך לקום מוקדם בבוקר.

האח הגדול מכנס את הדיירים ומספר להם על מגפת הקורונה.
הוא מספר שלפני שלושה חודשים החלה מגפה בסין וישנם הרבה חולים ומתים. המגפה הופצה לרוב המדינות בעולם והגיעה גם לישראל.  ראש הממשלה ומשרד הבריאות  נתנו הוראה לרוב תושבי המדינה להישאר בבתיהם. אין לימודים בבתי הספר, אין לימודים בגנים ובאוניברסיטאות, אנשים לא הולכים לעבודה, רק מקומות עבודה חיוניים פעילים.

הדיירים בהלם, הם מקבלים את המידע על המגפה בצורה כה מרוכזת שזה מרגיש שהגיע סוף העולם. אני צופה בהסבר של האח הגדול וגם אני נדהמת, וואלה, זו המציאות בה אנו חיים, מציאות שעולה על כל דמיון.

כל יום נראה כמו שבוע, האין שגרה מוציאה אותי מדעתי וכל מה שאני רוצה עכשיו הוא שתעירו אותי כי אני רוצה לרדת, מוזמנים ללחוץ על הקישור ולקרוא על כך.

נהנתם מהקריאה? הרשמו למייל והיו הראשונים לקרוא את הסיפורים הבאים, הרשמו כאן